עשרה כללים להתנהגות מונעת אלימות לתלמידים בבית ספר.

1.למדו הגנה עצמית, לא משנה אצל מי ,איפה או מה.

קבלת מודעות עצמית,ביטחון, אינסטינקטים ותחושת מוגנות חזקים יותר מכל הגנה שמורה או מנהל יוכלו איי פעם לתת אם ובכלל.

2. שלבו כוחות עם ילדים שנמצאים בעמדת חולשה או פחד , תגלו מהר שכקבוצה קשה יותר לפגוע בכם ושאתם תורמים אחד לשני.

3.אל תשארו עם פחד בבטן

שתפו, ספרו, גלו, כל פרט ובהקדם לגבי איום הסתה ואו הצקה שיש בה מאפייני אלימות כלפיכם או כלפיי אחרים.

4. נסו לייצר שיח קבוע אודות מקרי אלימות וההשפעה השלילית שלהן, מקרים ותגובות, תוצאות והשלכות

זה אומר להקדיש שעה או שעתיים מתכנית הלימודים בבית הספר שסוף סוף תדבר אליכם בגובה העיניים ואולי לשם שינוי תתן כלים , כוח, ומשמעות אמיתית להגדרה מחנך בבית ספר.

עצם השיח בתחומי האלימות

יצור שפה משותפת ואמרה אחידה שכולם יהיו שותפים לה בכיתה ובהמשך בכל בית הספר.

5. כתבו אמנה כיתית המרכזת את תנאי ההתנהגות המונעת והמלחמה באלימות לרבות חרם, שיימניג ועוד

ברגע שכל תלמיד חותם זה אוטטמטית מחייב אותו להיות חלק מהפיתרון אחרת או חלק מהבעיה.

לרבות השמת שילוט תומך וסיסמאות תוכן שיצרבו בזיכרון ובתת מודע.

6. חזקו עמדות של תלמידים חלשים ומופנמים , לבריון כיתתי יהיה מאוד קשה לפגוע ולהחליש תלמיד/ה שהמורה דואגת להבליט כל פעם מחדש.

למעשה מורה טוב ויש נדירים שכאלו יכולים לקחת את התלמיד/ה הכי שנוא, חנון, מאוס, חלש, לא אהוד חברתית.

ולגלות טפח ממנו לכיתה בכל פעם מחדש ואף לייצר לו מעגלי חברות כחלק מפרויקט שיח קבוצתי.

אני עשיתי זאת כמורה כשהגעתי להרצות בכיתות בבתי ספר, זה עובד וזה מוכח.

7. תנו להורים לקחת חלק פעיל בהתערבות ישירה יותר בהתנהגות מונעת ושיח פתוח יותר עם ילדם ועם ילדים אחרים.

הזמנת הורים לספר על עצמם מול כל הכיתה או לתת הרצאה על המקצוע בו הם עוסקים יכול בהחלט לחזק את מעמד ילדם בכיתה.

בנוסף תדאגו ששוטר קהילתי או מתחום בילוש הנוער יגיע לתת הרצאה לגבי העונשים בחוק לגבי אלימות. מקרים והשלכות כולל העתיד הצפוי לאותו אחד/ת שנוקטים באלימות.

8. יותר ימי גיבוש חוץ ביתספריים עם סגל המורים לא רק טיולים שנתיים או טיולים שנתיים.

מורה שיוצא עם הכיתה שלו לסרט אחהצ או להצגה ברמת הגעה אישית לא מחייבת.

יכול לגלות פי שמונה עליהם ממה שיגלה משך שנה שלמה איתם בכיתה.

9. במקרים של בריונות קשה בבתי ספר כפי שאנו עדים לה כיום.

חשוב מאוד לקדם טיפול ברמת יראו ויראו, שכן שלושה ימים השהייה מזמן הפך לבדיחה ולעונש שלא מצדיק את עצמו אחרת מקרי אלימות לא היו קורים מצד אותו נער/ה כבר שבוע לאחר חזרתו לבית ספר.

חשוב לשקול עונשים מחנכים ארוכי טווח.

כגון עבודת הגשה של 300 עמודים בתחום הענישה על האלימות, או קריאת ספרים אודות הנושא והגשת סיכום נרחב עליהם.

שכן איך אותו נער או נערה ילמדו מה הוא הנזק והשפעתו אם לא יבינו לעולם את השלכות החמורות של מעשיהם .

10. הדרכה לצוות המורים והמנהלים בכללי בתי הספר בנושא זיהוי מקדים למצבי אלימות, דרכים וכלים להתמודדות עם מצבי אלימות ועוד.

נכון שאף אחד מצוות ההוראה לא יסכים לכך שכן עבודתם קשה גם ככה, הם עסוקים בדחיפת חומר רב ובמרדף אחר מצוינות בית הספר אחר מייצבים, בגרויות ושאר ירקות.

אבל לצערי כל זמן שהצוות החינוכי אינו ער לתמרורי אזהרה וכתובות על הקיר כי הוא אינו יודע לזהות, לשים לב ולגלות פוטנציאלים ממעידים לסמיני אלימות.

וגם אם המורה מצוין ויהפוך את התלמיד לאנשטיין הבא . הכל יתגמד אם אותי תלמיד/ה יעבור את טראומת חייו ויאושפז בטיפול נמרץ בגלל שקיבל מטאטא לראש.

זכרו שהדברים הכתובים כאן הם על בסיס דעה אישית

מתוך היכרות רבת שנים עם אלימות בתחומים שונים ובמסגרות רבות אך הם ואינם מחייבים או קובעים דבר.

תודה ובהצלחה.

מאסטר דיויד חליוה.