מי שומר על השומרים?

במציאות שבה הכל מתועד ומצולם קשה להבין לפעמים מי התוקף ומי הנתקף מאחר ושני הצדדים זורקים אחד על השני כסאות , משתוללים באותה מידה ,מקללים באותה מידה.

ולצערינו נשפטים באותה מידה אל מול הציבור שהופך למבקר התנהגות באמצעות לייקים ושיתופים ותגובות ברשתות החברתיות.

עידן המדיה והתקשורת

רמת השיקפות והמידיות כל כך גבוהה שלעיתים קרובות מדי עדות מצולמת מהשטח בזמן האירוע מגיעה לכלל ידיעת הציבור עוד הרבה לפני שהיא הגיעה לידי המשטרה.

ובכך משאירה בעלי תפקיד שונים חשופים לתביעות ולשיימינג נוראי .

העדר היכולת של מאבטחי הבסיס - בעיקר מתקנים ציבוריים ומוסדות . להתמודדת מול מצבי עימות שמרביתם העדר קריאת מצב ואו תקשורת בינאישית בסיסית

מייצרת הסלמה כמעט מידיית..

תוסיפו לקלחת העדר תחושת הרתעה מוכחת ממשטרת ישראל.

וקיבלתם פצצת זמן מתקתקת שנזקיה העצומים יגבו מחיר בגוף ונפש.

ואלו השאלות הדחופות שצריכות לעלות דחוף ולקבל תשובות כנות ונחרצות מין הארגונים האמונים על הכשרת והכנת המאבטחים שאמורים להגן על האזרחים בכל מקום בכל מצב.

שאלות שעולות כתוצאה ממקרים אלו

1. מדוע אין גוף שתפקידו להפיק לקחים כדי למנוע הישנות המקרים כפי שהם קורים ומחמירים שנה אחר שנה?

2. מי מבקר את הדרכת המאבטחים ובודק את האפקטיביות של יכולתם במצבי אמת החל מוויכוח עם אזרח וכלה במצב קיצון.

3. מי מכשיר את המאבטחים לעבודה מול מציאות מתועדת ומצולמת ?

4. מהי רמת הגיבוי , הסיוע , השת"פ שיש למאבטח במתקן הומה אדם - האם יודע כיצד לנהל נכון אירוע?

5. האם רמת ההכשרה לרבות הרענונים החד יומיים עונה על תיאום הציפיות של האזרח מין המאבטח?

במילים אחרות האם סבא בן 100 בבית ספר יכול להתמודד

עם אלימות ופח"ע בתוך בית ספר המונה 500 תלמידים ופחות.?

6. מה הם הכלים העכשוויים שמקבלים מאבטחים לטובת התמודדות במצבי אמת כגון מחטף נשק , אירועי חירום , דיווח בזמן אמת – למשל אפליקציה?

7. האם כמות התרופות {סכרת, דילול דם, ועוד ועוד } שצורך אדם שעומד 8 שעות בשער במוסד חינוכי יכולה להשפיע על יכולת התפקוד והיערנות שלו?

8. עד כמה מוסדות ההכשרה מעניקים דגשים תלויי תפקיד במסגרת הכשרת המאבטחים שמגיעים בגילאים שונים , יכולת פיסית שונה, רקע שונה, מקום עבודה שונה, וצורך ומענה שונה האחד מהשני, עד כמה יש מענה ספציפי מתאים עבור כל אחד ואחת או שמה ההדרכה היא רוחבית ברמת כסת"ח בלבד?

9.מהי גודל ההשקעה שחברות האבטחה משקיעות במאבטחים .מבחינת העשרת יכולתם ומוכנותם לאירועים שכיחים במסגרת תפקידם?

10. מתי איי פעם נערך אימון טקטי מתואם מול חטיבת האבטחה בנקודות אבטחה שאינם מוגדרות ממשלתיות או פרטיות , כגון גנים, מוס"ח , קניונים , וכדומה. במקום עבודתו של המאבטח ובהתאם לדפוס עבודתו במקום , מגבלותיו וגבולותיו והאפשרויות שיש לו ?

מתי תורגל השת"פ בין הגורמים השונים במצב של אירוע אמת?

כל כך הרבה שאלות ניתן עוד לשאול ואין ספור התחמקויות שמוכיחות שנה אחר שנה שרמת האבטחה בנקודות מסוימות שאינן מוגדרות אזורי סיכון המחייבות מאבטחים ברמת רובאי 05 ומעלה ובהכשרה מבצעית של קורס עוטף נותרות חלשות , פגיעות , ובעיקר מטרה נוחה מאוד לכל מצב אלימות מרמת קללות ועד לפח"ע.

ואם כבר פח"ע ולמרות ואף על פי שהרעיון עצמו מפחיד , סקסי , מוכר , מלחיץ, וקל לשווק אותו.

אם נשים אירועי פח"ע מול אירועי אלימות שוטפים על משקל המאזניים עד כמה המשקל יטה לכיוון אירועי פח"ע וכמה לאלימות יום יומית ואפילו אם יורשה לי שעתית.

המאבטחים משוועים לכלים שיעניקו להם יכולת ותחושת ביטחון , שיעצימו אותם אל מול הציבור שרואה אותם נוכח האירועים האחרונים כבדיחה ותו לו.

אנשים שהם מלח הארץ בעיני ועושים עבודתם הקשה תמורת כלום כסף , בתנאים לא תנאים ועוברים השפלות וחוסר כבוד ושיתוף פעולה מצד האזרח, יום אחר יום

נמצאים במצב שבו תפקידם מעורער ומוטל בספק.

אם יש אבטחה היכן היא מתקיימת ?

אני תמיד אומר ותמיד אמשיך להגיד שלא ניתן להכשיר מאבטחים מכל צבעי הקשת , הגיל , הנתונים הפיזיים , המנטליים , על בסיס הדרכה שקיימת כבר עשרות שנים.

זה פשוט לא מתאים ולא תואם למציאות של היום.

הכל מתחיל ונגמר לצערי בהכשרה נכונה !!

ביכולת להתאים את סוג האנשים וסוג האבטחה לסיטואציות הנדרשות מהם לפעול

ובראש ובראשונה המקום בו צריכה לעבור הכשרה מעין זו ולפחות פעם אחת מתוך שבוע הימים במתקן ההכשרה.

ואני מדבר על הדרכה בתוך מתקן העבודה, לרבות סימולציות , תרגול טקטי והיכרות ממשית עם איומיי הייחוס והדפאות במקום.

כן זה כאבי ראש , כן זה ביטוחים , ייעוץ משפטי, וכן זה התעסקות וכתיבת תיק הדרכה .

אבל תחשבו על זה הנתונים שקופים ומראים שחור על גבי לבן שלא רק שהיכולת המאבטח ברמת ירידה אלא שמרבית המקרים מנופחים מכלל פרופורציה בשל העדר הבנת התרחיש , הכרת האמצעים והיכולות מתוך תרגול סימולציות דומות בשטח המתקן.

המחבל הממוצע התקדם- יכולת התקיפה שלו, ההתקרבות , ההטעיה , מיקוד וזווית הדקירה.

האזרח הפשוט העלה שלב באובדן הסבלנות , הגעה מהירה למצבי עימות פיזיים , חיכוך מידיי שאינו מאפשר שליפת גז פלפל או כל נשק מסוג שהו.

וחוסר הגיבוי , והעדר הטיפול בתיקי תוקפים רבים שנסגרים מחוסר עיניין לציבור

גרמו לירידה בתפוקת המאבטח ובנכונות שלו לעמוד על שלו ולהרגיש בטוח במקום עבודתו.

וישנם עוד הרבה סיבות כגון , תחרות מטורפת בין חברות אבטחה והמרדף אחר המאבטח שעבר קורס ויש לו תעודות לבין כאלו שאינם כבר רלוונטיים ונשלחים לסגור חורים שהם למעשה פריצות עתידיות למקרי אלימות ופח"ע במתקנים הומי אדם.

והכי מצחיק שיש מה לעשות באופן מידי כדי להעצים ולהוסיף לרמת הכשרת האבטחה ברמה הביצועית לכל הפחות בנושא הערכת מצב, תקשורת , והתמודדות מול אירוע אלים,

ולייצר מוכנות ואפקטיבית שמוגבה באלפי משובים מהדרכות שהועברו לשלל גופים במדינה ומחוצה לה כדי לייצר תימוכין וחיזוקים לשדרוג המוצע.

כיום ארגונים רבים שאינם מונחי משטרה מרימים כפפה ומחליטים שלא ללכת צאן לטבח ולא לשלוח את המאבטחים שלהם והעובדים שלהם במסגרות שונות להתמודדות מול מצבי עימות ללא כלים ייעודים מותאמי תוכן , כלים שמתורגלים במקום העבודה החל מהתרחיש הכי מצוי לאירוע הכי הזוי.

במסגרת הכתבה לדעתי חשוב שיראיינו בעלי תפקיד מכל צבעי הקשת.

כגון מאבטחים, נציג חטיבת האבטחה, בעלי חברות אבטחה,. מדריכים שמכינים את המאבטחים לתפקיד במסגרת הכשרתם הבסיסית.

ואזרחים מודאגים שעתידים לקחת את החוק לידיים אחרי שראו מה שקרה בימית 2000

ומבינים שאבטחה הפכה להיות בדיחה .

מאסטר דיויד חליוה

שאדו הדרכה וביטחון – מניעת עימות ללא אלימות.